גיליתי שאנשים עניים הם לא תמיד אלה שאין להם כסף או יכולת להשיג כסף, הרבה פעמים אנשים עניים בכלל מתנהגים כמו עשירים ומצליחים להתגלגל מפה לשם.
אנשים עניים חיים בהתניה של חסר. תמיד חסר להם וקשה להם.
קשה להם לעמול כדי להשיג כסף ויציבות, כי הם לא מאמינים שזה יעזור.
הם יכולים לדבר על תובנות מדהימות או להתגאות בחשיבה המבריקה שלהם, במקום להסכים פשוט להתבטל לעולם המעשה. עסוקים בלחפש את הפתרון, או את הדרך לקבל ולהשיג דברים באופן פסיבי, אבל זה לא כל כך עובד, כי אין באמת הוקוס פוקוס.
פגשתי בחיים שלי אנשים עניים, אבל עברו הרבה שנים עד שיכולתי לזהות את הדפוסים שגורמים להם להמשיך להיות עניים. הזיהוי הזה היה בשבילי שיעור חזק ממש.
אנשים עשירים לעומתם, הם כאלה שנמצאים בעשייה מתמדת, למידה ועקביות. אולי כי בזיעת אפינו וכו' ואולי בהסתכלות אחרת זו דווקא הברכה שלנו. היכולת להפיק ערך מהעשייה, המוטיבציה, האדרנלין שבהתחלות חדשות, הדופמין שמופרש במוח שלנו עם כל וי של סיפוק שבהתמדה.
ישב אצלי לקוח בשבוע שעבר וניסינו לערוך ניתוח שוק לתחום שלו ולמוצרים אותם הוא משווק. דיברנו על קולגות ומתחרים בתחומו, ניתחנו כל אחד מהם וניסינו ללמוד. שאלתי אותו מה לדעתו המתחרים שלו עושים שמביא להם לקוחות? הוא אמר שלדעתו הם לא עושים כלום. פשוט מכירים אותם ומגיעים אליהם מפה לאוזן. ממש עבר איתי אחד אחד על רשימת מתחרים שאת חלקם הוא מכיר באופן אישי, וטען שהם לא מיתגו את עצמם ולא משווקים את עצמם.
לקח לי רק כמה דקות לשקף לו מלא פעולות שיווקיות שהמתחרים שלו עושים. ניתחנו את הנראות המוקפדת שלהם, את ערכי הליבה הכל כך חזקים שמובילים אותם להצלחה ואת העבודה היומיומית שהם משקיעים במדיה, שנראתה לו עד אותו היום מקרית ולא חשובה.
יצא לך לראות מישהו מצליח? ראית פעם מישהו עשיר? הוא השקיע הרבה זמן, משאבים רגשיים, עבודה עצמית והתמדה סבלנית כדי להיות שם. עשירות זו מידה שנקנית באהבה, בהסכמה לתנועה ולשינויים משני חיים.