על קבלת החלטות

אין הרבה החלטות ממש משנות גורל בחיים שלנו. כשאחת כזו מגיעה היא מביאה איתה פחד ודפיקות לב.

החלטה משנת גורל בעיני, היא אחת כזו שתהיה לה השפעה לטווח הרחוק ואולי אפילו משנת חיים עבור הסביבה שלי.

הרבה פעמים דפיקות הלב לא נרגעות עם קבלת ההחלטה. אחרי קבלת ההחלטה יכולים להגיע מלא קולות של המיינד, או של אנשים מבחוץ. קולות מצפוניים, מלחיצים ומשבשים כל שיקול דעת בריא.

אז רגע לפני הכל, נראה את המונח "קבלת החלטות". לא לקיחת החלטות ולא יזימת החלטות. קבלה משאירה לנו מעט מאד שליטה. כך שהתפקיד שלנו בעצם מסתכם בלאפשר להחלטה להתקבל. זה הסוד בגדול.

*

אני אוהבת להגיע לקבלת ההחלטה אחרי המתנה.

כשבקשה להחלטה גורלית מגיעה, או שסיטואציה מביאה את הצורך לבחור בחירה משמעותית, כמעט תמיד אפשר לבחור להמתין לפני קבלת ההחלטה.

אז אני ממתינה.

ומקשיבה למה שקורה סביבי ובתוכי.

וממשיכה להמתין.

בכל פעם שזורמת אלי הבנה חדשה, פחד חדש, מסקנה, כאב, שאלה, אני כותבת לי מה שעולה.

תנו ליקום להחליט בשבילכם.

לפעמים כשאנחנו מוכנים להמתין באמת. לעזוב את המושכות לגמרי ולהפוך להיות צופים בהצגת חיינו, פתאום אנחנו מגלים שהמציאות כבר החליטה עבורנו. אולי אחת מהאופציות נעשית לא רלוונטית, אולי מישהו אחר בחר עבורנו, אולי פתאום מה שהיה נראה אפור, נעשה בהיר ומוחלט.

[אגב. כשהיקום מחליט בשבילנו, זה מאד טריקי. כדאי לזכור שהיקום תומך בנו. ולא להיפך.

לפעמים, כשאנחנו מאבדים אופציה בתהליך בחירה גורלי, אנחנו עלולים לחשוב שפספסנו הזדמנות. לפעמים כשמישהו בוחר עבורנו, אנו עלולים לחוות דחיה או איבוד שליטה.]

אהבתי ביטוי ששמעתי לא מזמן: האפשרות לאפשרויות.

כשאנחנו מנסים לקבל החלטה מתוך צורך מיידי, בדרך כלל יכנס אלמט של לחץ שחוסם יצירתיות. כשאנחנו בצורך להחליט בכאן ועכשיו, האפשרויות שלנו יהיו מאד מצומצמות.

לעומת זאת, כשאנחנו לא מחפשים פיתרון מיידי לשליטה בחוסר הוודאות, אלא מוכנים להשתהות שם, בהקשבה למה שעולה. בגוף, בהרגשות, בהבנות שמגיעות מתוך המרחב הזה, נפתחת האפשרות לאפשרויות רבות להתקיים.

*

אל תצפו מעצמכם להיות שלמים עם ההחלטה שקיבלתם.

יהיו כל מיני נשמות טובות שידאגו לשאול אתכם אם אתם בטוחים ושלמים ב100% עם ההחלטה. תמיד תוכלו לומר שאתם בטוחים מספיק בשביל לעשות אותה, גם אם אתם לא שלמים ב100%.

(לפני הפרידה מהאבא של הילדה שלי, הרבה שאלו אותי אם אני שלמה. שאלתי אותם חזרה אם לפני החתונה שלהם הם היו שלמים.)

את ההחלטות החשובות ביותר, אנחנו מקבלים דווקא ביכולת להיכנע לאי השלמות ולסמוך על עצמנו שאנחנו בסדר למרות זאת.